<h1>תמים דעים להראב"ד סימן י"א</h1>
<h2>דף מו:</h2>
הנה נא הואלתי לדבר על עסק הריאה דע ידידי שכל מקום שאמרו חכמים האי ריאה דדמיא לכך ולכך טרפה דמיא כולה קא אמרי או רובא דהיכא דמטרפא במקצתה הא פרישו להו. שהרי אמרו ריאה שהאדימה מקצתה כשרה כלה טרפה. ואע"ג דלא קיימא הא מלתא מגמר גמרינן מינה. ועוד אמרו ריאה שיבשה מקצתה טרפה. כאן טרפה במקצתה הא בשאר מילי כולה בעי'. ומאי שאמרו האי ריאה דקיימ' גילדי גילדי אוכמי אוכמי חזוותא חזוותא כשרה. האי גלדי גלדי כמו הגלודה שאמרו במשנה שהופשט העור שלה. וריאה דאגליד כאהינא סומקא כשרה כגון שהקרום העליון מרופה על התחתון והרוח נכנס ביניהם. ולי נראה דגילדי גילדי הוא כמו שהגליד פי המכה והוא כמו גרב ואגליד כאהינא סומקא היא כמו הגלודה שבמשנה וזה עיקר. ואוכמי אוכמי הרב רבי יצחק ז"ל פירש דדמי לכוחלא. וחזוותא גווני דמתכשרא בהו ריאה כגון ירוקה ככרתי ואדומה. ולי נראה אפילו כדיותא ושאר חזוותא דלא מתכשר בהו ריאה כיון דלא הויא כולה או רובא כההוא גוונא דפסלא בריאה אע"ג דאיכא בה דוכתי מהנהו גווני כשרה דאי לאו הכי אבעי ליה לרבא לפרושי מה אינון חזוותא דכשר'. ומה היא אוכמתא דמכשרא בה. ובבשר' דטרפה וכעין כשותא וכעין מוריק' וכעין ביעת' שהן מיני ירוקות שהי' טרפה בזמן שכולה היא כך או רובא. וי"מ כעין כשותא הוא דומה לירוקה אבל מוריקא הוא צהוב. וביעתא הוא לבן הרבה וסימניך שער צהוב וצמר לבן שניה לה כקרום ביצה. ואוטם בריאה דלא מבצבצה שהוא טרפה אפילו במקצת מדלא אמרי' ריאה אטומה. וממה שאני רואה שמכשירין ריאה שיש בה סלעים סלעים שקורין לה פירושה ואותן סלעים הרי אינן עולין בנפיחה שאין הרוח נכנס בהן מפני שהם קשים בעצמם ש"מ דהאי אוטם בריאה דאמרינן בזמן שהוא מצד זה לצד זה אבל אותם סלעים שהן בצד אחד של הריאה ומצד אחר אינן שהרי עולה בנפיחה מצד האחר והסלעים שבצד השני עולים עמו והכי נמי מסתברא מדאמרינן ריאה שיבשה מקצתה טרפה והיא שתהא נפרכת בצפורן אבל אינה נפרכת לא. והלא אינה עולה בנפיחה באותו המקום אלא ודאי שהאוטם אינו פוסל אלא כשהוא מצד לצד. והיבשות הנפרך פוסל אפילו במשהו. ואם אינו נפרך אינו פוסל אלא מצד לצד כדין אוטם שאינו עולה בנפיחה כלל באותו המקום.
<h2>דף מז:</h2>
תשובות שאלות לרב ר' אברהם בר דוד זצ"ל. הותיק החכם רבי יהודה בה"ר אברהם בר אוריין ובר אבהן. עליך אני קורא פרי צדיק עץ חיים ובאמת וברור לא מת האב שהניח בן כמותך ירבו כמותך בישראל ומי יתן והיית עמנו בישיבה ונשמח עמך ותשמח עמנו ועל שאלותיך אני נזקק להשיב כפי אשר יזמן לי הבורא לא מחכמתי כי איני כדאי רק מתאות נפשי להשתעשע עמך בדברי תורה כי ערבו לי דבריך. השאלה הראשונה בריאה דנפוחה כולה ומקצתה לבנה ומקצתה נרקבת ומקצתה מוגלא ולא נסרחה והוו קרי לה טבחי פולמוניירה והיו אומרים כי טינרי טינרי הוא פולמוניירה. והאי דמיא לאופתא מאי פירושה. תשובה כבר אמרו רבותי' דמיא לאופתא דנפיחא כאופתא והיא שהריאה קשה ועומדת כל שעה נפוחה כאדם שבטנו צבה. עוד נאמר בה (בחזיתא) [בההיא] דאופתא. נראה לי שהיא עגולה ואין אונין שלה יוצאות אלא שהיא ככדור עגול והיא נדונת כחסרה. ועוד נאמר בה בגושתא אשפד"א בלעז כמו האופתא שיוצאה ממנה עוקצין. וטינרי טינרי שהכשיר בה בועו' הם אלא שהקרום שעליהם חלק ומה שבתוכם אינו קשה. ועוד נאמר בה דשיעא דלית לה חתיכא דאוני. ופירשו לה רבנן אף על פי שיש לה מבפנים כיון שהיא כולה חלקה מבחוץ טרפה. ומכאן הכשירו אומה לאונה אע"פ שאין ראיה גמורה שהרי הכל מודים אם אין בה פילוש כשרה. ואין אוסרים אלא סירכא שיש לה הכשר ממקום אחר. הנה פירשתי לך דמיא לאופתא והלשון האחר דנפיחא כאופתא. ואם אותה הריאה שבאה לידכם נפוחה כולה היתה מה תשאל עוד עליה כי כל הלשונות שנאמרו בה כלן אוסרים אותה. ומקצתה נרקבת שאמרו לא ידעתי מהו אם הוא בשר ממוסמס שהרופא גוררו פשיטא שהוא כמו שאינו וטרפה. ומקצתה מוגלא שאמרת כבר אמרו מליא מוגלא או מים זרים כשרה והוא דלא אסריח. ופולמוניירא לא ידעתי מה היא.
